מאמרים
אף שיש כלל בידינו שקבלנו הוראות מרן. יש
א) זאת סעודת מצוה אם אומרים בה דברי
זה תלוי מאוד בסוג התלמידים אבל באופן כללי
סוף סוף זה ערב חג, ובכל ערב חג
וכו' כותבים על מימרא, וגו' על פסוק. [הטעם
אין ברור כלל שעד ימי רש"י ור"ת הניחו
יש בזה מחלוקת יש שאומרים אסור(רמ"א בהגה יו"ד
א) מרן בשו"ע או"ח (סימן י"א סעיף ט"ו)
בגמרא ר"ה (יז:) ובהרא"ש שם. מפסיקין במלת "ונקה"
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
א) אם סיימת בזריזות לומר "יהללו", תוכל לומר
אומרים שלש פעמים "סימן טוב…" ואחר כך ברוך
אנו לא אומרים וכך נהגו מאז ומעולם.
אני אינני יודע. אבל מסתבר שתמיד יש להוסיף
1. זה דבר שתלוי ברצון הצבור, ההלכה שגם
בירושלמי מסכת עבודה זרה (פרק ב' משנה ג')
גם כבד עוף צריך חתיכת שתי וערב, רק
א) כן. ב) כן. ג) אנחנו אומרים. ומי
קריאת התרגום בציבור נתקנה מעיקרא עבור עמי הארץ
א) דעת מרן הראשל"צ בחזון עובדיה שאין אומרים
אי אפשר לפסול חזן ע"פ השערה בלבד. זה
אותם שנהגו לומר שיר המעלות, זה לא מדין
אם יקבל, אומרים לו. מצוה שלא לומר דבר
מרן ראש הישיבה שליט"א האריך בזה בקונטרס "לאוקמי
יש אומרים שרק דבר לח וצלול שהתחמם על
כלי נגישות