מאמרים
ראוי שלא להחזיר הרצועה לאצבע רק אחר ברכת
יש אומרים כן רק עד אדר. ומנהגנו לומר
צד 1 לא שייך, אין כאן דינא דמלכותא
מקור לא ידוע לנו, וכנראה מפני בריאות הילד,
מסתבר שכן. כתב מרן בשלחן ערוך יורה דעה
1. כיון שלמעשה אסור לרכוב באופנים הרי הם
אינני מאמין לו. כך טוען גם הרב יצחק
לא כדאי, גם אנו קיבלנו הוראות מרן ובכל
עיין בשלחן ערוך אורח חיים סימן שיח סעיף
ר' יוחנן אמר על ר' יהושוע "אשרי יולדתו"
כל חומרא פירושה הידור מעל קו הדין. ובדרך
אחרי פתח אליהו ואחרי דרשה אומרים. לפני הודו
א) דוקא בברית מילה שנעשית בבית כנסת כתבו
הגר"א הוכיח את דבריו מהתוספתא שכתוב שם יתגדל
א) אין זו שמחה לאיד אלא לשון תפלה,
היש מי שסובר שציינת, שגם במקרה השני שהמציאה
1-2) מלשון מרן הש"ע (סימן א') שכתב "ראוי"
1) עיין בקצור כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות
כל מילה בתנ"ך רפה כגון החוט המְשלש- המְלמד
אומרים הכל, ומדלגים "והוא רחום"
אכן כך כתב המשנה ברורה, ובאמת לאחר העיון
לא אומרים.
הרמ"א בהגה (סימן קכ"ח סעיף י') דוקא כן
מניין לך שהרבה אמרו זאת? אולי הם חידשו
מעולם לא הבנתי ולא התכוונתי לומר כל תפלת
כלי נגישות