מאמרים
השאלה אינה ברורה לי דיה. ואנסה לענות. מצינו
ראיתי בספר השרשים לרד"ק בערך צור, שכתב שפעמים
א. מקובל בצירי ב. בחיריק ג. אין דגש
זו מלה מחודשת על פי הפסוק בפרשת וירא
כאשר הה"א שרשית (כלומר מתוך השרש – נ.ט.ה)
יש דרכים רבות, וגם אצל הספרדים לא נשתוו,
עוף טהור נאכל במסורת, וצריך שתהיה מסורת כי
1. נראה שאין הבדל ואל"ף וה"א מתחלפות. 2.
אין הטעם רק בגלל הדמיון אלא הסיבה העיקרית
כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן שמ"ח סעיף
כן, מאחר שהיכן שרשאי לענות דברים שבקדושה, חייב
1. עצם מה שאדם רץ לדבר מצוה יש
1. תוקן במהדורה החדשה. 2. לא הבנת כוונתי,
אביא אחד שידוע לי כרגע בהלכות לשון הרע
1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן
זו שאלה יפה. ושמעתי הסבר לדבר שאם הוי"ו
1. אין ללטף את הכלב בשבת. הנימוקים: אסור
לא כתבתי דברים אלו נגד החכמים הנזכרים אלא
נוהגים כך על פי האר"י ז"ל כמו שכתב
ריבית אינה שייכת רק אם יש המתנת זמן
ישמעאל היה בנה של הגר ומדין בנה של
א) אין לברך (יביע אומר ח"א סי' מ).
כך ידוע שרש"י על נדרים לא מרש"י (וראה
המלה מָסַכִּים שרשה סכ''ך והיא מגזרת הכפולים. והדגש
1) נכון שכך נהגו בג'רבא כמו שכתוב בספר
כלי נגישות