מה ענה הרב עובדיה כששאלוהו הנכדים איזה ברכה

1. בשבתכם בצאתכם- מלרע. ברכוני (ולמנהגנו ברכונו, עיין

מה עונים על השאלה – היכן היה אלוקים

מדוע אין אומרים ברכת 'מעין שבע' בליל פסח

האם יש נשמה יתירה ביום טוב? | היכן

1. השבע ברכות נמשכים אחר הסעודה ומקרי פנים

מדוע מצוות סוכה בט”ו בתשרי ולא בניסן שזהו

איזה תקנה תיקן הרמב”ם כאשר ראה שכל העם

עיין בשו"ת מנחת יצחק (חלק א' סימן ס')

לא יעלה בדעתו לחשוב שחתול קפץ על המכונה ויצאו לו במקרה כל האותיות והמשפטים המרכיבים את המאמר הנפלא ההוא, ואפילו לכתוב תיבת בס"ד בת ארבע אותיות "במקרה", יוצא לפי חוקי ההסתברות אחד לי"ג מיליונים ומחצה במכונת-כתיבה רגילה (המכילה 43 סימנים למטה וכן למעלה). ואכמ"ל

 

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

המעיין במקרא ימצא כי הכלל בזה הוא כך

ראשית, מן הדין באמת אין צריך כלל לשתות

פירוש פרשת וארא – ארבע כוסיות של פסח

ראשי פרקים: ימי האבלות לפי חורבן בית שני,

ראשי פרקים: הרב קורא דיני ספיחין מהרמב”ם בהלכות

פרקי אבות פרק רביעי בן זומא אומר –

לדעתנו פאה דינה כגלוי ראש גמור, ואף גרוע