איסור ברכת שהחיינו בימי בין המצרים | האם

יש להם על מה שיסמוכו כי בימי ר"ת

מדוע הגאון הרב שלמה מאזוז היה עושה 'תיקון

איך זה שהמלאך המגיד בירך את מרן הבית

לפנינו בש"ס בשבת שם איתא "אמרי ליהרבנן לרבי

המראה אינו קבוע כי אם ירכיבו אתרוג תימני

מדוע בימינו גם לדעת החזון איש אין צורך

האם מותר לשמוע שיר של אשה כאשר הוא

אמירת ווידוי למי שיודע בוודאות שלא חטא בחטא

כמדומני בירושלמי כתוב: לא ניתנו שבתות וימים טובים

ברכת שהחיינו על טלפון שחיכה לו כמה שנים

מפורש בגמ' (מסכת חולין דף ס"ב עמוד ב')

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

זה לשון המשמרות כהונה (ברכות י"ז כמוד ב'

לא שהניגון המרוקאי שגוי אלא שהמנגנים המרוקאים שוגים

הרגישות המיוחדת של הרב עובדיה לסבלם של אחרים

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

המחלוקת בסדר פרשיות התפלין היא קדומה מאוד הרבה

אומרים פסוקים אלו לפני ערבית כדי שיאמרו אחר

פירוש פרקי אבות פרק 4 והילולת רשב”י ללכת

שמיעת שיר וואקלי עם עיבודי מחשב בעומר, שמיעת

א) המקור הוא בירושלמי (פרק ב' פאה הלכה

ראשי פרקים: זריעת זרעים בתוך בבית ובעציצים, מקור