אכן יצא חלק רביעי בשבוע שעבר. ובו מכתבי

אם אפשר להזיז את הרכב בלי הבערה וכיבוי,

אם הילד כיבה את המנורה משום שמבין שאביו

הרב המיקל סמך כנראה על הסוברים דשבות דשבות

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

כתב הרמב"ם (פרק ד' מהלכות שביעית הלכה כ"ד)

כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.

מסופר על רבי איסר זלמן מלצר שהיה לומד בחברותא בביתו עם אחד מתלמידיו. והנה דפק יהודי עני וביקש צדקה. שאל רבי איסר את התלמיד מי נמצא בפתח הדלת, והשיב לו: יהודי עני, והתכוון התלמיד לפוטרו בכמה פרוטות. תכף קם רבי איסר בזריזות והלך בעצמו כדי לכבד את העני ולתת לו צדקה.

אסור לטלטל ס"ת ממקום למקום שלא לצורך. ולכבודו

א) באות מ"ם שאחר ה"א הידיעה יש נטייה

אולי החוברת מפתחות לתלמוד – כללי הגמרא לרבי

נראה שיכולים להוציא מחדר לחדר ולמסור המפתח לקבלה

המקור הוא בשל"ה (פרשת יתרו חלק תורה אור

אם המפתח המוקצה יקר יותר משאר מפתחות היתר

א) נראה שהבנת כת"ר נכונה, אך יש להבהיר

כל דיני לויה כתבם הרמב"ם בהלכות אבל (פ'

א) מותר לאב להתייחד עם בתו והאם עם

חז"ל אומרים מפתח של גשמים, זאת אומרת מפתח

סתם דמיון.