א. גם הכריעות של "עושה שלום" צריך לכרוע

היכן היה מנהגם של הבבא סאלי והרב עובדיה

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרב עובדיה החזיק את עם ישראל בידיים |

לא שהניגון המרוקאי שגוי אלא שהמנגנים המרוקאים שוגים

  המעלה המיוחדת של ברכת כהנים | “בן

מה שפוסעים וחוזרים אל המקום שבו התפללנו קודם

בשם של הס"מ, האל"ף נשמעת ומתבטאת בצירי, ואילו

שמאל ואחר כך ימין כמו שעושים בסוף שמונה

אדם שידו הימנית בטילה אך מרגיש בה (שאם

האשה מצוות להיות צנועה בדרכיה, במעשיה, בלבושה ובהליכתה

לפני השיעור כמה מילואים לפרק ד', סיפור בשני

כתיבת ברכות המגילה בתחילתה, כתיבת טעמי המגילה על

הלכות בן איש חי הדלקת נרות חנוכה, הדלקה

החיים בידי הקב"ה ולא שייכים לאדם, ולכן אין

לא להקפיד על שינה בצד שמאל או ימין

נראה שדינו כמי שכותב בשתי ידיו שדינו שמניח

ראש חודש אלול הרחמים התשע"ג "אין לנו נביא

1. טומאה וטהרה אינם דברים שאפשר לתפוס בשכל,