הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

הבה ונדמיין לעצמנו – מתאר הגאון רבי בוגיד

שאלה: בחפירות שנערכו סביב בית החולים “ברזילי” באשקלון

ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוקים אותך

אליעזר עבד אברהם מתפלל תפלה מיוחדת כדי לזכות

מובא בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רס"ח) שחצרו

דינם כבני ארץ ישראל שיש להם יום א'

היש מי שסובר שציינת, שגם במקרה השני שהמציאה

בשביל רמז להתעורר בתשובה, זה טוב אף נעים.

גדולי רבני תוניסיה לפני כמאתיים שנה אשר האירה

1) לענין אמירת המזמור הנ"ל לאחר תפילת שחרית,

המנהג לומר אחר תפלה שחרית מקורו מדברי מרן

איני יודע מה מקורו של אותו רב. אך

א) כהן אסור מן התורה בגרושה וצריך להוציאה.

כתבתי פעם תשובה בזה (ומצאתי שכ"כ גם הגר"מ

ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת

א) אם השבר היה בזרוע, שאין שם חשש

על פי הדין אם יש זמן מן ההודעה

אור חדש נגה והאיר לעבר עולם התורה עם הופעתו של הספר הנפלא "דרכי העיון" * מאמריו המפורסמים של מרן ראש הישיבה שליט"א בדרך הלימוד, ששימשו לפני כשלושים שנה כמורי דרך בקרב ציבור בני הישיבות והכוללים, הצטרפו למאמרים חדשים, והופכים עתה לספר * רשמים ראשונים מהדרך והעיון * מדוע העתיקו בניו של הגר"א את הקדמתו מספרו של מרן החיד"א שהודפס קודם לכן? * מה הקשר בין ‘דרכי העיון’ להגעתו של מוה"ר הגאון ר’ משה לוי ללמוד בישיבה * וגם: מתי קרה שמרן ראש הישיבה למד וסיכם את חידושי רבי חיים מבריסק?

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.