סגנון השאלה (על כל המלים ה"גבוהות" והלועזיות ו"הסמיילי"

“לֹא תַרְפֵּנִי עַד בִּלְעִי רֻקִּי” – האם זה

מרן ראש הישיבה נר"ו כתב שהפרוש הנכון במלה

לענין השאלה הראשונה הנה בשמחות הדין שונה, כיון

הגהה אחרונה של הספר לא נעשתה על ידי.

בדרך כלל במלת ושמע השי"ן מנוקדת נח (כמו

המקרים שיש בתנ”ך 'את' לזכר | מדוע בהגדה

למה אנו אומרים ושבעת במלעיל אם צריך היה

מדוע בזמנינו התבטל המנהג שבנות ישראל יוצאת וחולות

מרן אומר בָרַיְתָא (בית בקמץ ורי"ש בפתח ויו"ד

כמו פתח.

זמן קריאת המגילה ברמות | קריאת זכור מדאורייתא

איזה חכמים כשהיו להם ספקות היו שואלים בתנ”ך?

“ספק ספקא שפגע באיזה דוובשא עושים לו את

דרכו של החזון איש בכמה דברים שלא לשנות

א. כבר נודע מה שהאריכו בזה האחרונים, אם

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הקשר המיוחד שהיה  בין אנטונינוס לרבי | טעם