טעם הדבר הוא משום לועג לרש, שכן המת

1. אין זה נחשב כברכת כהנים. ולדעת ספר

עיין בטהרת הבית חלק ב' (עמוד קלה –

בעבר היה מורה מרן שליט"א שיש בדבר מצוה

כן, חובה. הסיבה, קודם כל יש לדעת אם

אף שמדברי מרן רבי כלפון משה הכהן זצ"ל

אע"פ שאין מצוה חיובית לאכול בשר, מכל מקום

המצוה המוטלת על המוהל נגמרה, אלא שנשאר חותמה

אם אותו אדם אינו יודע לברך בעצמו, הנך

שאלתך היא שאלת הגאון רבי צבי חיות (מהר"ץ

אין כאן שום מחלוקת, בנדונו של הרב עמק

כן, שגם אם צדקה אין כאן הידור מצוה

אין לקטן זה לברך שהחיינו, שהרי סוף סוף

מותר לשקר או להסתיר במקרים כאלה (מצוה לשנות

כל הלואה ליהודי יכולה להיעשות מכספי מעשר, הואיל

כן דעת הרמב"ם (פרק ה' מהלכות שבת הלכה

קטן שנעשה בר מצוה בספירת העומר האם יכול

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

א) כתב המאירי (מגילה דף כ"ד ע"א) גבי

הסיבה שאין לענות אמן אחרי הבשמים ומאורי האש

א,ב. את התנ"ך עצמו אסור לשרוף, כי מן

1. הספרים לא הפקר ואין לישיבה זכות למוכרם.