גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא – פרקי אבות פרק ו’ משנה ז’
מדוע הגאון הרב שלמה מאזוז היה עושה 'תיקון
קרא שאלהתשובה נאמנה
בן איש חי הלכות פורים – ברכת הרב את ריבנו וקריאה בערים המסופקות
מדוע בימינו גם לדעת החזון איש אין צורך
קרא שאלההלכות וידוי – זהירותו המיוחדת של ר’ בוגיד סעדון זצ"ל מלקיחת פרוטה מהציבור
אמירת ווידוי למי שיודע בוודאות שלא חטא בחטא
קרא שאלהלשון הזהב של הרמב"ם
הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.
קרא שאלהחשיבות ההבדל בין תלשא גדולה לקטנה (תרסא).
לא שהניגון המרוקאי שגוי אלא שהמנגנים המרוקאים שוגים
קרא שאלהמרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" זצוק"ל (חלק ב’)
והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…
קרא שאלהלמה לא אומרים בשבת ובחול אותם פסוקים שלפני ערבית?
אומרים פסוקים אלו לפני ערבית כדי שיאמרו אחר
קרא שאלהפירוש פרקי אבות פרק ב – חלק 2 – שמיעת שירים בימי העומר
שמיעת שיר וואקלי עם עיבודי מחשב בעומר, שמיעת
קרא שאלה