לצערי השאלה הגיעה באיחור, וחג הסוכות כבר עבר,

המנהג הנכון באמירת “וזאת התורה” בשעת הגבהת ספר

תודה רבה על המידע, על כל פנים הרב

מנהג ר' חיים מצאנז שלא לומר תחנון ז'

מדוע אין אומרים ברכת 'מעין שבע' בליל פסח

“צריכים לסגור את הכוללים בזמן ההדלקה” | מדוע

אין איסור אלא בזריעת שני מינים שונים, כלשון

איזה רב הניח תפילין ריקים בחול המועד? |

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

היא סברא נכונה ומוזכרת בדבר הר"ן ויש לסמוך

   הלכות חול המועד | באמצע שיעור התעלף

1. לא מבואר בשאלה מהו פיסולה של דופן

26-9-15 מקור מנהג אכילת 'פולים' בסוכות | איך

חיוב ברכת לישב בסוכה | איזה עונש קיבל

בן איש חי האזינו | הלכות סוכה |

מותר לכסות ולהסיר הכיסוי ביום טוב עצמו ולא

אם אינו מצטער אין להקל ואם אשתו נמצאת

אם לא תוכל המוציא וכן עוגות מחמשת מיני

סגולתו לכפר עוונות. כי חתן מתכפרים לו עוונתיו

לא נכון. כולם מברכים הנותן ליעף כח. סדר

אכן יצא הספר בשבוע שעבר כלול בהדרו, משובח

אבותינו בג'רבא נהגו לעשות שבע הקפות דוקא, וכן

נהגו לתלות פירות בסוכה כמבואר גמרא (ביצה דף