שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

מה קורה כאשר אורח חשוב ונכבד אמור להגיע לביקור בביתנו? מבריקים את האריחים, פורסים שטיחים יקרים, הנברשות מפיצות אור בהיר, בחלל האויר עומד ריח מבושם ויוקרתי, ובני הבית מצפים ומחכים בכליון עיניים לבוא האורח הנעלה. כך צריכים אנו לחוש במשך ימות השבוע, לחכות ולצפות בכל לב לאורחת החשובה – שבת המלכה.

אינני יודע שיטותיהם בחו"ל למדו נ"ך בטעמים. וזה

על פי ה' ביד משה- זה חצי פסוק

כוונתו שכאשר הוא מעתיק פסוק או חצי פסוק

חלום טוב ראית, ומפורסם שזה סימן יפה לאריכות

לאחר טעם מפסיק גדול (כמו סוף פסוק מתוח

תחילה צריך לידע שהוא עוון חמור מאד, ועבר

א) לבטלה – אסור. בתוך משפט או חצי

בתחלה, יש להתחזק באמונה ובטחון בבורא יתברך שמו,

שאלת חכם חצי תשובה. מה שדייק כת"ר מלשון

א) עמדו בקושיא זו כמה אחרונים. ואני כתבתי

1. כתב המלבי"ם שמרגל הוא מבקש למצא הרע,

מותר לחזור. רק לא בשם ה'. למשל "נדרי

מהי הדרך המיוחדת לבני ישיבה לתשובה ולכפרת עוונות * כיצד חידושי תורה, מהווים קרבן ומזבח כפרה * איך יתכן שקבלה קטנה שהאדם מקבל תביאו לידי תשובה שלימה * ומה ההרגשה שצריכה להיות בימים הנוראים, בטחון או חשש * דברי חיזוק נפלאים מאת הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א, משגיח בישיבה גדולה "כסא רחמים" *

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.