שילוב זה המאפיין את חג הפסח – זכירת גודל הנס עם זכירת המצב העגום, מעמיד את הרגשת החירות במקומה הנכון.

כעין מה שכתוב במדרש רבא (נח פל"ד) עלובה

הספד מרן ראש הישיבה שליט”א   “החכם הזה

מדוע האיש מצליח לא היה מפחד מעין הרע?

מה ההבדל בין הלב למח? | הזהירות הכפולה

חזק וברוך הארת את עיני, וראיתי בפנים (רק

אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם – מדוע כשהחפץ חיים

הגאון הרב רמי חדאד (ראש כולל בראש העין)

והשיאנו הוא מגזרת "נסה עלינו" פירוש האר פנינו.

להכיר טובה| מה המקור להכרת הטוב?| למה משה

תפילה על החורבן על ידי תיקון חצות |

זהירות מעין רעה | מדוע אין להחזיק אמון

דרך לברירת דג מהקוצים | ג' תנאים להלכות

מפקד לא יהודי אמר לחייליו – כל יום

מנין שאי אפשר לקדש תרנגולת? | חשיבות לימוד

נו”ן ורי”ש מתחלפות |  פירוש “ולא יוכל לראות

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.