מאמרים
כבר פסק בזה הגר"ע יוסף שליט"א (בשו"ת יביע
בילקוט יוסף כרך א' (עמוד תר"ט) ביאר טעמו,
1. כאשר יש בדבר צורך לבני האדם התירה
1. דלת – זה המשפט הפותח, סוגר –
א) הכלל הנ"ל בטל כאשר בהברה שלפני כן
מה שכתבת שבכל הסידורים כתוב בלשון נקבה, אין
כדי להשלים מאה ברכות (ויש עוד טעמים נסתרים).
א) ראשית כל יש לדעת שמה שאומרים העולם:
חס וחלילה! באיוב יש טעם מיוחד לעודד כל
אחר שהם נרות מצוה, מה לי נר שמן
בימי חול המועד מצוה להרבות בלימוד התורה (רמב"ם
בתחילת תיקון סופרים איש מצליח נדפסו כל ההלכות
הטעם שאין דנים בתשלומי צער ובושת וכן נזק
לא ידענא מאי מספקא ליה, בטור מפורש שדעת
איני יודע טעמו של אותו רב, כי למנהג
יש שכך נהגו לחזק את הנשים והילדים בביאת
באבודרהם (סוף סדר חנוכה) מבואר להביא לדלג על
הקריאה מלרע כמו שנאמר בפרשת מקץ ויאמר אליהם
א) פתח גנובה באה רק בסוף מלה תחת
אין נוהגים בעניני אבלות אלא עד ל"ד לעומר
הכלל הוא: שוא שאחרי תנועה גדולה שאינה מוטעמת
אם עושים את הקידוש השני מיד אחר אכילת
אם הבצק רגיל לחלוטין רק ערבו סוכר בבצק
בספר וספרתם לכם (הלכות ספירת העומר) סעיף מ'
זה ענין של מנהג, אמנם עשרת ימי תשובה
כלי נגישות