מאמרים
לפי טעמו שם (בעמ' קצ''ח) שהמצה מצד עצמה
א) בשולחן ערוך ס' שכ"א סעיף יד מבואר
לא כתוב ברש"י: "רק מאכל אחד", אלא: "אוכלים
אם השואל הוא זכר עליו לצאת משם לביה"ס
יש אומרים לומר כן רק עד אדר (וציין
לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה
לחזור לומר שוב את פיוטי הסליחות וכן נפילת
קדיש שקודם הודו, וקדיש בתרא שאומרים קודם עלינו
1. זה דבר שתלוי ברצון הצבור, ההלכה שגם
כתוב בתורתנו הקדושה "אך מעין ובור מקוה מים
כדורים- היות שטעמם פגום מותר לשתות, אע"פ שהם
מותר להדליק נרות שבת לאחר פלג המנחה, בשני
יש בזה דעות בפוסקים, ויש חילוק בין סוגי
א) תירץ האלשיך הקדוש שעיקר התמרים הם לדבשם
א). עם ישראל לא רצו להתיר את השבועה
בילה פירושו שהכל נבלל יחד לגמרי ממש, עד
כתב מרן הגאון רבי משה כלפון הכהן זצל
נקדים ונאמר, הרי ידוע שכל האומנים הם מוגדרים
א. אותם הגדרים כמו באשת איש שאינה ממשפחתו.
אין מקור בספרים קדמונים למנהג של אזכרה ה-
כבר האריכו בזה ראשונים ואחרונים (עיין בריטב"א מגילה
מהשאלה משמע שהמזלג שימש להכנת האוכל החלבי היינו
זו שאלה קדומה מאוד. ונקראת שאלת "הידיעה והבחירה"
לענ"ד נראה יותר שכוונת האר"י ז"ל על חשש
אם יש בית ספר חרדי ספרדי בעיר כדאי
כלי נגישות