מאמרים
כל שישנים בריחוק, שיש מזרון אחד, שנים ויותר
אי אפשר להעלות על הכתב את ההבדל שבמנגינה.
1) יש ספרים המדברים בכללי הטעמים. 2) יכול
כל שאין ידוע אם הפקירו את הפירות, יש
לכתחילה אין להניח תפילין בחזרה, כיון שלא יוכל
הטעם שמשחק הוא מוקצה לדעת האוסרים, משום שאינו
א) אסור לומר המלים הנ"ל לאשתו נדה, וק"ו
מותר, וכדאי לאמרה בטעמים (עיין הלכה ברורה ח"ד
נוסח זה לא מופיע בסדורי הראשוים , כך
אפשר שאם המלה בטעם משרת כמו וייחל עוד,
1. בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רנב סעיף
הפיסוק בסידור הוא על פי הוראת הגר"א, וכן
השולחן ערוך כתב את הגהותיו לעיתים בסוגריים. ומכל
כנראה הטעם שבאה דכו מלרע שלא תהיינה שתי
זה לשון מרן הש"ע חושן משפט (סימן שס"ו
א. אם יש כהנים אחרים ודאי שאין הש''צ
ודאי שעיקר הדין לדידן כדעת מרן להמתין ארבעה
א) אין לברך (יביע אומר ח"א סי' מ).
1. מרן הראשל"צ בספרו חזון עובדיה (חנוכה) עמוד
כשמסופק באשה יבדוק באחיה, ורוב הנשים של פעם
כאשר הה"א שרשית (כלומר מתוך השרש – נ.ט.ה)
נראה שיש בזה משום כובש כבשים, שידוע שמשתנה
מובא בפוסקים שאשה וקטן, יכולים להניח תפילין למי
חבל שלא ציינת היכן כתב בזה מוה"ר הראשון
עיין במשנה ברורה (סימן ד' סעיף קטן י')
כלי נגישות