מאמרים
הנוסח הקדום היה "לארצנו" כלומר מחוץ לארץ לארצנו
א) אין לברך, כי אין זה בושם וגם
נחי ל"ה ונחי ל"א מתחלפים. כמו ביום מְלֹאת
לדעת הגר"ח נאה 331 ליטר. ולדעת החזון איש
אם עושים את הקידוש השני מיד אחר אכילת
אם קשה לו לאכול פת ממש יכול לנהוג
יש להוסיף יוסף דוד ושלמה. לא מוכנים לוותר
בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן ל') נשאל
במהדורא רביעית של הסידור אכן נוסף "דיתבין ועסקין".
אם לא נראה אדום, רק חשש כגון חום
גם עבור הנשים יש לתת זכר למחצית השקל,
לדעת מרן הראש''ל הגר''ע יוסף שליט''א אין לנשים
כיון שהטבילה אחר השקיעה או בצאת הכוכבים וכבר
יקח 3000 (דובר אמת בלבבו, וכל שכן בפיו).
יגלח בחול המועד אחר שיגערו בו חבריו (כף
אין בעיה, אבל לא צנוע וגורם להפרעות.
א) מסתבר שמותר, שגם לדעת מרן שסובר שהטמנה
1) לא כדאי לנו לחלוק על דברי מהרח''ק
גם להכנס לבית הכנסת (בלא להתפלל) – לא
איך ניכר החורבן עם טפטים?
בדרך כלל כתבו בעה"ו [בעזרת ה' וישועתו] כמו
לא שמעתי על סגולה זו. תקראי מזמור ,,יושב
ראה בקונטרס שערי רחמים במאמר שנדפס בראש הקונטרס
מפורש בשלחן ערוך יורה דעה סימן קצ"ט סעיף
שמעתי בעבר מי שטען כן. ולענ"ד אין נראה
כלי נגישות