מאמרים
כן המנהג פשוט אצל קהילות קודש יוצאי ארץ
אם זה רק בקבוק אחד ובני הבית מרובים
בספר ברכת ה' פסק לברך על שוקולד שהכל,
לענין תפילה יכול להתפלל כנוסח הספרדים שהוא מתוקן
מקור הדין הוא בב"י ובש"ע סי' ת"ר ס"ב
א) בדברי הגמרא בתענית וברש"י שם רבו הפירושים
המושג "יצא ידי חובה" לא שייך ל"זכר למחצית
לא ידעתי היכן מצאת שדעת מרן השו"ע אם
כבר הזכיר הרמ"א סוף סימן רצ"ט שיש נוהגים
א) בדרך עצמה לאחר יציאה מהעיר. ב) למנהגנו
יש לנו שני תנכי"ם מדויקים קורן וברויאר. לפי
בודאי שיש מנהגים רבים בכל זה וברבים מבתי
מעיקר הדין יש להקל בזה מכמה טעמים, כיון
א. כבר עניתי בזה בעבר שיש מקור למנהג
לא ראיתי בספרים מנהג ברור בזה, יש שכתבו
אינני יודע פרטים. אצלנו נוהגים להחרים כל טיפות
מנהג תונס שלא לעמוד בתקיעות דמיושב (שו"ת איש
אם עיינתם בספר כף החיים להגר"ח פלאג'י, לא
1. אפשר לומר דרך שבח "שבח לאל" או
1. בתונס ובעוד מקומות רבים נהגו לברך על
1. מדבריך ניכר שרק בדבר דאורייתא יש להחמיר.
1.נכון. 2. אין בזה כללים ברורים, ולפיכך הולכים
היה מנהג בתונס שלא לומר תחנון שבעה ימים
יש הרבה דברים שיש בהם דין ויש מנהג
נכון שמנהג תונס וג'רבא ליפול על פניהם, אך
כלי נגישות