מאמרים
אפילו במקרה השני שלא גמרה כל המשקה ורק
זה נכון. כדין אותיות בג"ד כפ"ת שבא אחרי
כן נוהגים גם בארץ ישראל. ואדרבא מה שנקבע
לכתחילה אין להקל לאשה לאכול קודם התפלה והקידוש
בזמנינו המנהג הוא שחזנים קבועים המקבלים שכר מהקהילה(עמותה)
אין בעיה, אפשר לעשות הלימוד ואחר כך לעשות
תלוי איזו צוואה
מותר להתחיל בדברים חדשים אלא שיש להחמיר שלא
ימשיך במנהגו.
1) המקור בפירוש רבנו חננאל פסחים דף ו'
נהגו לעשות גם בי"א חודש אזכרה. ויש לדעת
אינני זוכר מה היה מנהג תונס בזה. ובספר
יש מנהג מפורסם לקבור את הערלה בחצר בית
כן כתב מרן החיד"א במורה באצבע (אות צ')
לא נעלם מעיני שבקדישים שונים אין דין מרבה
אלו דברים שאין להם שיעור מדוייק. היות ונהגו
גם כשיש כהן אחד מתחיל החזן וכן מנהג
סידור תפלת החודש לא נדפס ע"י תוניסאים, אלא
הנה הדבר ברור לכל הדעות שהשיעורים הם בנפח,
המנהג בתונס להתפלל אם יש שלשה שלא התפללו
אין שום הבדל ביניהם. בשום ספר של המדקדקים
זהו ע"פ רבנו האר"י הפיסוק הזה, אשר בדברו
אפשר לעמוד כשהם עומדים ולכרוע מעט כדי שלא
יש בכל דבר ללכת אחר מנהג המדינה וכמו
נוסח סידור ''איש מצליח'' אינו צמוד בהכרח לנוסח
כלי נגישות