מאמרים
א) שאלתי בזמנו את הרב מאיר מדן ז"ל
הכוונה למה שמופיע בסוף הספר חק לישראל. וכדאי
נכון, ההיתר הזה לא חלק. יש מתירים בכלל
מרן בש"ע אה"ע (סימן ו' סעיפים י"ז-י"ח) כתב:
אפשר עד טפח מעל הקרסול. (עיין עוד יוסף
יברך בורא נפשות. (עיין ברכת ה' חלק ג'
ח"ו לומר שמתייחסים בלשון נקבה. אלא הוא לשון
קַדִּישׁ- קַדִּישְׁתָא מה פתאום קַדִּישָׁתָא? יש לזה משמעות
אם העוגה באריזתה מה חשש יש? ורק צדקה
אתה צודק. בשנים האחרונות הודעתי שא"צ לחזור.
צריך לברך על זה המוציא היות והיא לא
כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא על
זהו בגד שהם נהגו בו לכבוד שבת מאבות
מסתמא הרב מועלם יש לו מקורות, ואפשר לסמוך
התירוץ יפה. אבל י"ל עוד שהכוונה על צאצאי
לחזור השכם והערב שאינו נראה מכובד בעיני בני
הדרך השניה נכונה.
1-2) מלשון מרן הש"ע (סימן א') שכתב "ראוי"
א) אין צריך שומר. ב) דעתו היא שלא
אינם יכולים. ישלח להם 50 ש"ח (אם זה
ודאי שעיקר הדין לדידן כדעת מרן להמתין ארבעה
יכולים. ויעמדו כולם ליד המברך, ויענו אחריו ''אמן''
הנוסח הנכון הוא בניחותא, והכוונה היא שאנחנו לא
ב)מלעיל. ג)אפשר. ד)לא נכון. אומרים קבלת שבת ולא
גם בלימוד הבקיאות יש "ללמוד" דהיינו להבין, ולא
כלי נגישות