מאמרים
1. בצירי. (כך שמעתי ממרן ראש הישיבה שליט"א).
קוראים מלרע ועומדים קצת בעי"ן מפני הגעיא. עיין
מלרע. לעולם לא יבוא טעם בחטף.
1. האמת שלא בכל מקום אנו מציינים מלעיל
מדי "אתי מרחיק" (עיין באורך בכללי הדקדוק שכתב
בגלל האות הגרונית (אל"ף) שבאה בתחלת המלה הבאה.
ונראה שכתבו רק דברים התלוים בכללים או דברים
יש הרבה יוצאים מן הכלל בנסוג אחור שלא
בָאָֽה מלרע לשון עתיד, מדוע מביאים אותה? אילו
מלרע.
במלה המחוברת במקף לא שייך מלעיל או מלרע,
מדין נסוג אחור (מלה מלרע ואחריה מלה קטנה
אנו לא סומכים הרבה על הכתר. למשל בשירת
1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן
הקריאה מלרע כמו שנאמר בפרשת מקץ ויאמר אליהם
במלים המחוברות במקף אין בהן דין מלעיל או
1. מלרע. והתי"ו, – בדגש ושוא נע. 2.
הנכון מלרע. אבל הורגלנו מלעיל כי השי"ן בשוא
יש הרבה יוצאים מן הכלל שאין אנו יודעים
"שיכלתם" במלרע.
המלים הנ"ל הינן מנחי ע"ו שדינם במלעיל, כמו
א) הכלל הנ"ל בטל כאשר בהברה שלפני כן
א) מהמלה אתה של תחילת הברכה ודאי לא
כולן מלרע, מפני שהן מורכבות משתי מילים כתוב
מלה המחוברת במקף נדונית כמלה אחת, ולכן לא
כלי נגישות