פעם נשאל הרוגאצ’ובי על זה, ואמר שאם ההפרש

כתב הגאון ר’ עובדיה יוסף (שליט”א) בשו”ת יביע

מי שמחלל שבת הוא אינו מאמין באלקים ובודאי

נמצא כזה בגמ’ בסוכה (דף מ”ה ע”ב) שאמר

טוב לשמוח בתורה ולהתגאות בה, נגד הרשעים הכופרים.

מותר רק שמות הכתובים בתנ”ך, כגון מיכאל גבריאל

הגאון חוות יאיר פטר אותנו מללמוד חכמה זו,

עיין בשו”ת יחוה דעת (ח”א סימן נ”א) בשם

הרד”ק בספר מכלול מסתפק בזה. אבל יותר נראה

 נראה דלכתחילה אין לעשות כן מפני דברי הרמ”א

מותר, כי כבר פורסם ברדיו, וכל שכן שיש

לא נהג כהלכה. אינני יודע דרך תשובה. אולי

כשמרמזים בגימטריא וחסר מספר אחד, אין בזה קפידא

"פניני הפרשה" – העלון שצמח מתוככי הישיבה, חוגג אלף גליונות, וזה הזמן להפנות זרקור אל מאחורי הקלעים * מי שואל את השאלות במדור "אור המאיר"? * מתי מסר מרן שליט"א שיחה שלימה בנוגע לעלון? * ספרים שיצאו מהמדורים בעלון * וסוד קטן: מתי יֵצא ספר ממאות העצות המחכימות שפורסמו במשך השנים במדור המיוחד ‘עצה טובה’? רמז: אלף * האלף לך

"בית נאמן" בישראל יריעה רחבה על הספר החדש

מותר. ויש לזה מקור. ומרן ראש הישיבה נר"ו

מותר לומר גם השכבה על האמא. לגביי העליה

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

מה שהופכים פנים באמירת בחייכון ובמיומיכון ובאמירת וקרא

מרן ראש הישיבה שליט"א כתב לאסור בעלון פניני

מרן ראש הישיבה שליט"א ענה בעלון פניני הפרשה

בעבר היה מורה מרן שליט"א שיש בדבר מצוה