יש בזה חילוקי מנהגים. יש נמנעים עד ל"ג

ידוע שלא שייך "מנהג" בדבר שאינו מצוי. וכך

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

אי אפשר לכלול בש"ע את כל הדוגמאות שבעולם

הוא סך הכל אמר שעדיף לקחת מצות מכונה

חלילה חלילה להקל אפילו פעם אחת, ואפילו כשנראה

אותם הנוהגים לאכול מרק וביצה אחר הכרפס, אע"פ

כבר עמדו בקושיות אלו הראשונים והאחרונים. ועיין למוה"ר