1. אם יש געיא או טעם באות שמנוקדת

| שני הטעמים למשלוח מנות והנפק”מ ביניהם |

וכן: מבול של דבר לאומות העולם I לא

לדעתנו אין לסמוך בזה ובכיוצ"ב על חלומות ,

שליחת בשר וכיוצא I לתת כל מנה בכלי נפרד

 באתנח וסוף פסוק האל"ף בסגול. בשאר הטעמים האל"ף

מרן שליט"א בביאור אמת קנה על התהלים התייחס

פלקט לכבוד שבת | האסונות שקרו בזמן האחרון

נראה שמעיקר הדין יכול, כיון שא"צ בית המיוחד

כיון שכל הטעמים הללו לא נפסקו להלכה, ורק

1. כתב הא"ר (סי' תכ"ב סקי"ב) בשם בנימין

ספר הפטרות ללא תגין. ויש לנקדו ולעשות טעמים

א. יש "מנהגים" שאינם מנהג. ב. ללמוד חומש

נושאי השיעור: א. גאולת עם הנצח. ב. הפטרת

הפטרת נחמו | “שופטי ארץ כתוהו עשה” |

 הסחת הדעת מהחורבן | מתי צריך לחלוץ את הנעליים לקראת תשעה

  שימו לב – תחילת שיעור זה פורסם

הציץ הרב בשעונו והתנצל: "חפץ הייתי להסביר לך ברצון, אלא שזמני דוחק, נחפז אני אל הרופא!".

"מה קרה, רבי?" נחרד הלה. "לא משהו מיוחד" הרגיע הרב, "בני חולה, והרבנית לקחה אותו אל הרופא, הוא רשם לו תרופות, ואני הוריתי לה לבל תתן לו אותן!".

עיין בבית יוסף או"ח (סוף סימן י') כמה

יאמר הכל כמנהגנו (וי"ג מידות ביחיד אומר עם

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

בגלל שבאמת הספק בצפת אינו מבוסס כלל (והגרי"מ

מרן זקני מוהרח"ך זצ"ל בשו"ת שמחת כהן מהצ"ב

מעיקר הדין די לומר סברי מרנן וברכת בפה"ג.

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.