Menu
מאמרים

חיזוק לקביעת עתים לתורה

אמנם כאשר ח"ו אין עוסקים בתורה, אז אפילו "עם" שאינו עם, יכול עלינו ח"ו, וכמו שכתוב: ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם. ורואים זאת בחוש עם הערבים, אשר בלא צבא ונשק כמו שלנו, ומשחקים ומהתלים בנו…
קרא שאלה
מאמרים

מעשה הכתב

אברכים רבים ובני ישיבות מעוניינים לשפר את כתיבתם התורנית, ולהפכה למרתקת ומושכת. דא עקא, שעד היום לא היה ספר הדרכה מסודר בענין * מסתבר שעל הכל כתבו, אך לא על הכתיבה עצמה * בספר החדש "הכתב והמכתב", נעשה נסיון ראשון מסוגו להעלות על הכתב כללים מסודרים באמנות הכתיבה התורנית * לרגל הוצאת הספר, חושף המחבר פרטים על העומד מאחורי ספרו, מסביר מה יש בכלל לכתוב על הכתיבה? האם הכתיבה היא ערך בפני עצמו? איזה מעמד מעניקים חז"ל לחכמת הכתיבה? ומהי הברכה המקורית שבה בחר מרן זצוק"ל לברך את התינוקות ששימש להם כסנדק?
קרא שאלה
מאמרים

מלך על כסא רחמים

פרויקט מיוחד ומקיף, על הקשר המיוחד שהיה למרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל עם הישיבה ורבניה, על רגעים אישיים עם תלמידי הישיבה, על ביקוריו מלאי ההוד בישיבה במשך השנים הרבות, על ההערכה שרחש לישיבה ועל האהבה שהחזירה לו הישיבה * מתוך "כתר מלוכה"
קרא שאלה
מאמרים

בשולי הגלימה – חלק א’

יחד עם כל בית ישראל הבטנו בגלימת הזהב המיותמת, ועינינו התרטבו בדמעות והלב התייפח, באותה האנחה הגבהנו את שולי הגלימה וליקטנו שביבי זהב ודרך חיים מדמותו המופלאה של רבנו הגדול הראשון לציון מאור ישראל מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל / על השמש שזרחה ולדאבוננו גם שקעה, על החושך שנפל, ועל האבוקות המנחמות, על האמא הזוכה, ועל הילדים של מחר, על האשכולות שבאיש, ועל הלב הענק שהכיל את כלל ישראל / מחזק מרגש ומרתק!
קרא שאלה
מאמרים

מעמד גדול הדור – חלק ב’

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל…
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל
קרא שאלה
מאמרים

עצרת תפילה וזעקה

בתוך אוירה טעונה ומעוררת עלו זעקות התפילה של מאות המשתתפים וקרעו שערי שמים. עניית ה’אמן’ על הבקשות: "רפא כל חולי עמך ישראל", "וקיים לנו כל חכמי ישראל", בקעו מתוך לבבות שבורים של המשתתפים והרעידו את קירות האולם בו התקיימה העצרת.
לפני התיבה עבר הגאון רבי אליהו בנימין מאדאר שליט"א ראש כולל "פקודת אלעזר" באלעד, והשתתפו בו מוה"ר הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א, ראש הכולל הגאון רבי דוד עידאן שליט"א ועוד רבים מרבני הישיבה.
קרא שאלה
מאמרים

האוצר

בתוך תיבת אוצרות אחת, שוכנים אחר כבוד זה לצד זה, צרור אבני חן נוצצות מחקירותיהם של גדולי סלוניקי, קושטא ואיזמיר, ומחרוזות מבהיקות מביאוריהם של מעייני מרוקו, תוניסיה ואלג’יר. שלל יהלומים מסברותיהם של גאוני פוזנא, דובנא ולבוב, לצד הכרעותיהם של פוסקי מצרים, בבל וירושלים. אוצר של פנינים מאירות מחידושיהם של דייני ארם צובה איטליה ותימן, לצד שביבי זהב מהערותיהם של רבני ברלין וולוז’ין ואלטונא. כל שעליכם לעשות כדי לשזוף עיניכם באוצר חמדה זה, הוא לפתוח את מנעול התיבה..
קרא שאלה
מאמרים

כסא רחמים שלי – הגאון רבי חנן קבלן שליט"א

ראיון עם הגאון רבי חנן קבלן שליט"א
מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ.
תפקיד כיום: דיין בבית הדין "משפט וצדק", וכן דיין בבית הדין לדיני ממונות ברמת גן בראשות רב העיר, ומומחה בהכנת צוואות.
תפקידים בעבר: מנהל ור"מ במתיבתא של הישיבה. סגן יו"ר המועצה הדתית של רמת גן.
(התפרסם בביטאון "כתר מלוכה")

 
קרא שאלה
מאמרים

אור המאיר

בשיחה מקיפה ונדירה עם ‘מרוה לצמא’, משיב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, על שאלות בשלל נושאים בענייני השעה העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית * הקניית אהבת תורה לצעירים ("אין כופים לילד לאכול דבש. נותנים לו כפית קטנה לטעום, והשאר יבא מאליו"), פיתויי הדור ("לא להכניס את יצר הרע הביתה"), ההתייחסות לחילונים ("כמו שמתייחסים לחולֵי הגוף"), התמודדות עם צרות ("שלשה פרקי תהלים ליום, מבטלים גזירות וצרות רבות"), אחדות  בתוך המחנה ("לולא המחלוקות והמריבות הפנימיות (לצערנו), היו 80% מעם ישראל חוזרים למוטב"), דרישות מופרזות ("כשהחתן דורש סכום מופרז, ידרשו ממנו סכום מופרז כשיגיע הזמן להשיא את בתו"), מצב הדור ("הקב"ה מצפה כל רגע לגאול אותנו") * קול צלול חד וברור העולה משולחן הזהב של אחד מגדולי מרביצי התורה בימינו
קרא שאלה
מאמרים

מדורה בפורים

על המנהג להבעיר מדורות בפורים, שמעתם פעם? כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך לא! האמת היא שהמנהג העתיק יותר הוא לעשות מדורה בפורים דוקא.

קרא שאלה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן