חובה לשמוע| מה הלקח החזק מיציאת מצרים?| הכח

באיזה זמן מרן ראש הישיבה שליט”א היה נוהג

איך עושים תפילין?|מאיזה חומרים מייצרים את בתי התפלין?|

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

עיין ירחון אור תורה תשס"ח (סימנים ע"ד ק"א

ראשי פרקים: מקור וגלגולן של התקיעות, איסור דיבור

ראשי פרקים: אכילת פת פלטר, גוי שבישל אצלו

ראשי פרקים: איסור אכילת שני תבשילים בסעודה מפסקת,

ראשי פרקים: דיני סעודה מפסקת, איסור אכילת שני

בשאר ימות החול כשהגיע זמן מנחה גדולה (חצי

הלכות ברכות ראשי פרקים: בירך על תפלין או

ראשי פרקים: מה מטהר בפרה צבע אדום או

ראשי פרקים: חישוב זמן הנץ החמה, דעת הרב

אסור אפילו לשבת על מטה או ספסל שספר

לכתחילה נקטינן כהרב מגן אברהם לחומרא בסוף זמן

לעניות דעתי אי אפשר להקל בשש דקות לאחר

נראה שכיון שהניחם כבר רשאי להמשיך ללובשם וללמוד