לא סופר אותו…
ואהבת לרעך כמוך – חלק א’
אהבה שאינה תלויה בדבר
מעשה הכתב
תולדות הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל – חלק ב’
תולדות הגאון רבי נסים הכהן זצוק"ל – חלק א’
בשולי הגלימה – חלק א’
מאמר סנגוריה על עם ישראל
מאת הרה"ג רבי מנחם מאזוז זצוק"ל (סבו של מרן ראש הישיבה שליט"א), נדפס בספרו "שערי רחמים", שראה אור בזמן האחרון.
לא השבית לנו גואל
מעמד גדול הדור – חלק א’
שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל
כסא רחמים שלי – הגאון רבי חנן קבלן שליט"א
מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ.
תפקיד כיום: דיין בבית הדין "משפט וצדק", וכן דיין בבית הדין לדיני ממונות ברמת גן בראשות רב העיר, ומומחה בהכנת צוואות.
תפקידים בעבר: מנהל ור"מ במתיבתא של הישיבה. סגן יו"ר המועצה הדתית של רמת גן.
(התפרסם בביטאון "כתר מלוכה")
נתינה מכל הלב
קשיים רבים וחבלי קליטה עברו על ישיבת "כנסת חזקיהו" עד הגיעה אל המנוחה והנחלה בשנת תשט"ו בכפר חסידים לימים רכסים שבצפון. ברם, דבר אחד התנהל כראוי ובלי בעיות – יחסה של המועצה לישוב היה חיובי, בעוד שבשאר ישובי הארץ נערמו על דרכם של מוסדות התורה קשיים, והתנכלו להם והצרו צעדיהם, כפר חסידים היתה בתחום זה יוצאת דופן. גם שם לא היו ראשי הציבור שומרי תורה ומצוות, אך מעולם לא הערימו קשיים בדרכה של הישיבה, והיה הדבר לפלא.
קרא שאלהסימן לבנים
ובא הדבר ללמדנו שאם ישנה סטיה קלה אצל ההורים בהתייחסות לדברים רוחניים, יש לזה השפעה אצל הבנים, וככל שירבו הדורות, הסטיה תגדל, עד כדי דברים נוראים. בחטא המרגלים כפי שחז"ל למדונו "מעשה אבות סימן לבנים", והדבר אמור לטוב ולמוטב. לפי הסימנים הקטנים שהאבות מראים לבניהם כך מתבצעים מעשים גדולים אצל הבנים. לפי יראת השמים והדקדוק במצוות של האבות, כך יש השפעה גודלה ועצומה לבניהם אחריהם ולהמשך הדורות.
קרא שאלהבלתי לה’ לבדו
לנצל כל רגע
חפץ של מצוה
מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….
קרא שאלה