מאמרים
יש כלל שאם אותיות בגד כפת אחרי אותיות
אין בזה חיוב מן הדין אבל יש בזה
א) בימי הרמב"ם לא היו כמעט הבדלים. גם
השם שנקראים בו כעת ומפורסם אצל כולם הוא
אין הכרעה בזה. יש מסורות שונות, לאשכנזים שֵׁשֶׁת
לספדים מותר, לאשכנזים אסור לכתחילה ורק בהפסד מרובה
כיון שהפסוק מדבר בגאולה העתידה שאז יצחק יקרֵא
עושים בשניהם, של 11 בסוף ה-11 למשל נפטר
מאיזה צד אתה סבור שאסור? אם מצד אוהל
לא שמעתי על סגולה זו. תקראי מזמור ,,יושב
הכיסוי של המקרוגל אינו אוטם הרמטית לפיכך לא
מתחת לבגדים, וכמ"ש הגאון הרב יצחק ברדא שליט"א
כל בחור בגיל 17.5-18 שיעמוד במבחני כניסה המבחן
הספרדים שונאים גוזמאות. אנו חניכי הרמב"ם שלא אהב
א-ב) יותר טוב להנהיג שלא לקדש בבית הכנסת,
יעצור באמצע רצה והחליצנו וימשיך ובנה ירושלים וכו'.
לחוזה של שכירות חדשית בלבד ללא אחוזים מן
כידוע, כי בדיני ממונות א"א לדון בלי לשמוע
כל גניבת דעת אסורה. וחבל על המכתב המלא
1) גם בספרדים יש הנוהגים כך. 2) תשמע
יוסיף עוד קדיש או שנים ליום.
אינני יודע מה הספק. מעולם לא שמענו שהיתה
תבקש רשות מהחברה ואם ישאלו (כלומר יבקשו) להוסיף
א) אשה חייבת בכבוד חמיה וחמותה כרצון בעלה
עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן ח' אות
כלי נגישות