מאמרים
בכוסכוס היה מנהג כזה, והוא נחשב לקביעות סעודה.
זה לא חובה ולא ידענו זה בחו"ל.
א) מקור הסגולה נמצא בשו"ת אבני צדק (טיטלבוים)
אפשר לצאת במזונות.
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
מחלל שבת בפרהסיא דינו כעובד עבודה זרה ואינו
אותם שנהגו לומר שיר המעלות, זה לא מדין
לא כדאי. ראה עירובין דף ס"ג ע"ב ושבת
כל שלא החליטו סופית חיבים לעשות שני ימים
אפילו לקצר הנוסח במקום צורך מותר (עיין שו"ע
מותר , אע"פ שאחר כך משתמש בנייר טישו
הרב ענה בירחון אור תורה שדעת מרן הגר"ע
אם דעתו להניח להנות מהגלידה לבד (והביסקויט בא
קיצור הלכות הלבוש מופיע בלוח שנה של הישיבה
כוונת הרב המחבר שליט"א שדינה כדין שוא נח
בצנימים היות ופנים חדשות באו לכאן והראיה שגם
זו שאלה קדומה מאוד. ונקראת שאלת "הידיעה והבחירה"
אם אינה רואה את האסלה, מותר לה להתפלל,
חס ושלום.
לפני קרוב לעשר שנים במנין הנץ בישיבה נוצר
אסור. מים מותר, ובקפה ותה יש מחלוקת כיון
יש עיר גפצה ויש עיר גאבס. אני חושב
יעלים את המוצר מהבית. יתחנן לאביו שיתעמל לטובת
תשאל את הרב דוד סטבון מקרית- ספר (מח"ס
כך על פי האר"י וכך נהגנו בחו"ל
כלי נגישות