מאמרים
כמדומה ששם עיקר כוונת הזוהר להיות באימה ויראה,
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, במקום
מעיקר הדין נראה דמטה המיוחדת לה, היינו שרגילה
אם יש התקפי אסטמה שיכול לבוא לידי קוצר
אפילו לקצר הנוסח במקום צורך מותר (עיין שו"ע
א) ר"ת אלו הם רמז בעלמא. ועיקר הדין
מי הנטילה שלפני הסעודה באים לטהר הידים ונעשים
כתב מרן הגאון רבי משה כלפון הכהן זצל
נקדים ונאמר, הרי ידוע שכל האומנים הם מוגדרים
עיין למוה"ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל
לפי הספרדים ועדות המזרח ההולכים לאורו של מרן
1) יש בזה מחלוקת הפוסקים, שלדעת המשנה ברורה
בשופטים (י"ד א') כתוב וירד שמשון תמנתה ללא
ספק פיקוח נפש דוחה שבת (ש''ע סי' שכח
מן הדין כל אחד מהם מועיל לגמרי והמקוה
כת"ר לא ציין מקור הדברים ביביע אומר חלק
מקובלני שרק דבר חריף לא בטל בששים, אבל
בספר משפט הכהונה (מהדורא תניינא הנד"מ) כרך ח'
בודאי שצריך לומר יהללוך כאשר יחזה המעיין בסידורים
שירי ריה"ל שאינם קודש הרי הם בחינת שאומר
1) אסור ללכת ד' אמות (2 מטר) בלי
1. אם לא קראו בתורה בשחרית אין לקרוא
א. אינני יודע תשאל בבית דין שלו. ב.
מוצרים שספק אם יש בהם חמץ כגון אלו
מותר להביאם בזה אחר זה ולברך על כל
כלי נגישות