מאמרים
כבר כתבו הרא"ש והרשב"א (הובאו בב"י) וכן פסק
קריאת התרגום בציבור נתקנה מעיקרא עבור עמי הארץ
הדבר פשוט שלימוד כזה רבו מכשלותיו, ואחריתו מי
השאלה אינה ברורה לי דיה. ואנסה לענות. מצינו
בש"ע ח"מ (סי' ק"כ) פסק מרן המעות באחריות
1. אין מברכים על קוגל המוציא לעולם כיון
מרן הרב עובדיה שליט"א פסק בספרו חזון עובדיה
כתב מרן בשולחן ערוך (סימן שמ''ב) כל הדברים
בראש חודש כך נאמר בכל הפוסקים שגוללים התפילין
אין זה ענין להימורים שהרי מי שלא זוכה
א) אם מתפלל עם הש"צ ומסיים יחד איתו
השואל הי"ו כנראה נסמך על פרוש רש"י בשבת
ודאי שלא יברכו הכהנים מחדש, ותהיה הברכה שבירכו
זה ניתן לפסק ב"ד. יש פעמים שמטילים חרם
כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות מתנות עניים הלכה
1. תלמד ותדע, כל אחד מה שמתאים לו
מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק ב
בודאי שמדובר גם על ימינו. וכן פסק מרן
1. זה דבר שתלוי ברצון הצבור, ההלכה שגם
ישנה מחלוקת בין המגן אברהם למהר"י פראג'י בענין
לענין תפילה יכול להתפלל כנוסח הספרדים שהוא מתוקן
אין בעיה, אפשר לעשות הלימוד ואחר כך לעשות
הכף החיים (סימן תצ"ד אות ב"ן) הביא מחלוקת
אמנם אדם שנאנס להשבע יכול לבטל בלבו אולם
א) מרן בש"ע (סימן שכ"ב ס"ה) פסק כן
כלי נגישות