מאמרים
אסור לשמוע דרשות ושיעורי תורה בזמן כתיבת סת''ם.
ידועה מחלוקת האחרונים ז"ל בזה, שהגאון רבי יוסף
אמרו חז"ל (ברכות כד.) שוק באשה ערוה. ושוק
מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו בשות חזון
שמעתי ממרן ראש הישיבה שליט"א שגם בברכות קריאת
מותר לאבל לעשות מסיבת בר מצוה לבנו ללא
מרן ראש הישיבה נר"ו השיב על זה (באור
בודאי שהנך יכול לפסוק כמרן ראש הישיבה שליט"א.
בסידורים הישנים הגרסא על יד, ודעת הגאון רבי
למה הארכת? כוונת מרן שליט"א שאין צורך לומר
כאשר המלה משה ("אל משה לאמר"), היא בטעם
אמת שבאופן זה שיש גבס בגוף, יש ספק
1) הם הולכים לפי השלחן ערוך שהולך לפי
א) חז"ל דרשו כן מהכתיב שהוא בלי וא"ו,
א) מותר, אך לא כדאי. ב) השאלה לא
נוהגים כך על פי האר"י ז"ל כמו שכתב
זו שאלה שצריך לה רוח הקודש לדעת למה
1. אפשר לומר, וכמו בסליחות שלפני שחרית. 2.
נועם עם וא"ו (כן שמעתי ממרן ראש הישיבה
רש"י היה זכרן מופלא ודרכם של זכרנים לפעמים
כי לא מצייצים את הציצית רק את הטלית.
אפשר גם אחרי כמה ימים.
האות גימ"ל הדגושה, מבטאה כמקובל מהחיך ולא מהשינים.
שאלתי פעם למרן ראש הישיבה שליט"א מתי מוסיפים
השאלה נובעת מכיון שנאמר ''ובני פלוא אליאב'' בלשון
כלי נגישות