מאמרים
בספר אבודרהם (תפלת ראש חודש) כתב: טעם א'.
א) הקושיא תתעצם יותר על פי מה שאמרו
מנהג זה אינו נכון ע"פ ההלכה. דכל דבר
הטעם התחתון הוא חלוקת הפסוקים העיקרית והאמיתית, כמו
תחילה צריך לידע שהוא עוון חמור מאד, ועבר
1) אם ידוע בציבור שאדם זה חזר בתשובה
תוספת נשמה זו הכנה לשבת, תראה בחק לישראל
זו בעיה גדולה הכי טוב לא לקבל אותם.
כיון שקראו בפרשה שלפני כן שלשה פסוקים אין
אחרי חידושים או פירוש פסוקים אומרים על ישראל
אודות אמירתם אחרי ערבית, בספר מנחת אהרן (פארדו)
עיין בפרשיות בראשית ונח, שכל מקום שכתוב "ויולד
משה רבנו כתב כל התורה, אך בשמונה פסוקים
אם רוצה ללמוד בפיו מעיקר הדין מותר, אך
א) זהו בגדר לימוד מוסר, שיש להשתדל בו.
משפט הכהנים, זה לשון פסוק בדברים (י"ח ג')
כך כתב החיד"א (ונשמט ברוב "חק לישראל" היום)
א) כן זוהי הכנה לשבת ע"י קריאת הפסוקים.
יש לקרא את כל הפסוקים שניים מקרא ואחד
מכיון שאין מזכירים הפסוק "בטח בה וכו'" בהשכבה,
בגמ' פסחים (קיא:) מבואר שאם מוכרח יאמר את
עיקר האמירה היא משום דקיימא לן שכל החלומות
1) לא כדאי להשמיט את הפסוקים שנדפסו בכל
מבחינה הלכתית אין בעיה לחלק כל הפרשה להרבה
ראשית כל יש לידע, שהברא יתברך ברא את
כלי נגישות