מאמרים
מרן הראשון לציון סובר כיון שאין קוראים מקרא
תפלת הדרך תלויה ביציאה שנמצא בה בסכנה ולכן
כיון שהטבילה אחר השקיעה או בצאת הכוכבים וכבר
עליך לומר ברכות השחר בבוקר ולהתפלל שחרית. לפני
כן נהגו בג'רבא ובתימן ובעוד מקומות, לשרוף כל
1-2. על פי דברי רבינו האר"י זל בשער
1) לעשות רק בלילה שלפני המילה. 2) לומדים
לשון הרמב"ם (פ"ב מהלכות חנוכה הלכה א'): מצותה
אם באמת מוכרח עבור דרך שם, ואין אפשרות
זה לשון מרן בש"ע יו"ד (סימן רמ"ו סט"ו):
האזכרה של 11 חדש, עושים ביום שנגמרו 11
נוהגים להישאר בלילה הראשון נעורים כל הלילה, אבל
אם יש צורך גדול כגון שאין מקום בבית
הנה נראה שדרשת חכמים היא מגזרה שווה שכתוב
נוסח השאלה אינו מדויק, כי אין אומרים בסעודות
היש מי שסובר שציינת, שגם במקרה השני שהמציאה
1) לענין אמירת המזמור הנ"ל לאחר תפילת שחרית,
א) אי אפשר לשליא בלא ולד. אולם אם
א) בשולחן ערוך ס' שכ"א סעיף יד מבואר
1. אין ספר המקבץ את השיטה ביסודיות מלבד
א. ג. נשים טובלות בר''ה, רק יומים בשנה
סעודת ט"ו בשבט לא מוזכרת בשולחן ערוך ואף
החזרת הכיסוי היא אותה סברא שיש בהחזרת הקדירה
יש לבדוק את החמץ בלילה הקודם לנסיעה לאור
1. ביום ה-31 מהלידה, דהיינו ביום חמישי (או
כלי נגישות