מאמרים
ב. כן. ג. כך נוהגים לכתחילה. ואמר מרן
מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תרט"ו סק"ב) כתב
א) זה הנוסח הקדמון. ב) נוסח חבו"ד עדיף
כך המנהג הקדמון בירושלים, וכמ"ש מרן החיד"א בברכ"י
שירי ריה"ל שאינם קודש הרי הם בחינת שאומר
אפשר להתפלל בלי שום פקפוק, והרב חיד"א היה
זו מחלוקת. ורבינו הרש"ש ז"ל (מובא בכף החיים
לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו הנוסח הנכון הוא
1) לא כדאי לנו לחלוק על דברי מהרח''ק
מפורש בגמ' ברכות ובש"ע (סימן חצ"ר) שאחד מברך
עיין למו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה הגאון הנאמ"ן
המעיין שם יראה בביאור כוונת החיד''א, דגם הוא
א) דוקא בברית מילה שנעשית בבית כנסת כתבו
מה שמדובר בפוסקים, הוא דוקא באופן שיש בית
א) אפשר. ב) להשלים למחר.
במסכת דרך ארץ רבה (פרק ז) לאחר מכן
בארמית יותר מעלה.
מובא מנהג זה בספר לדוד אמת (החיד"א) ומועד
איסור לעבור לפני האומר קדיש אינו מוזכר בש"ע
1) לא ברור למי התכוונת רמ"ע, ואולי לרמ"ע
כן כתב מרן החיד"א במורה באצבע (אות צ')
לפעמים אסור פירושו דרך חומרא ואל תחפש קושיות
נהגו שלא לברך שהחיינו גם בשבתות כדעת מרן
מרן ראש הישיבה שליט"א ולהבדיל בין החיים מרן
ימשיכו לקרוא בלי ברכות. וגם על ההפטרה לא
כלי נגישות