אני משער מפני שהרדיו משמש להעביר דברים בפומבי,

אנחנו צריכים ללמוד ק"ו מהשדרנים בערוצי התקשורת שמקפידים

מדוע יוסף לא יכל יותר להתאפק אחרי נאומו

עושים את האזכרה ביום סיום חודש  האחד עשר

אמרו חז"ל בגמרא "רבותא למיחשב גברי" והכוונה שם

הסכנה שיש במכשירים המסוכנים | התייפיפות המדינה בפני

למה אחרי מלעיל טבעי השוא שאחריו הוא נח

מדוע רבי בוגיד אמר על 'מנהג בנות ישראל

מניין שאילו השל”ה היה בדורנו ודאי היה אומר

סיום בדבר טוב | איזו תחיית המתים יש

מדוע המגפה השחורה ששליש האנושות מתה בה, לא

במחילה, קשה לך לקבל דברי אמת כיון שיש

1. קדיש אומרים י"ג חודש (ומפסיקים שבוע בתחילת

חלוקת התעודות של מפעל “זכרו תורת משה עבדי”

לא, אין הנוסח של הקדיש של תשעה באב

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.