מאמרים
למעשה כתבתי שקשה להורות בזה להקל לכבות דהוי
כתב מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בחזון
לעניות דעתי הלשון שכתבו התוס' והרא"ש: נמצא "מבשל"
באופן כללי כל מה שהגוי צולה או מבשל,
שמעתי (מהרב יגאל כהן ראש בית המדרש יביע
גם אם יהיו כל הרכיבים כשרים (דבר שקשה
לענין בישול יש שני אופנים של צונן: א.
התשובה הקודמת מתייחסת לגזירת הבלנים בלבד, וכגון שמקור
עיסה של "קובה" אין צריך להחמיר להפריש ממנה
ראשי פרקים: מלאכות האסורת ביום טוב, הדלקת חשמל
מצד הקפה והסוכר אין כל בעיה, מאחר שאין
לכאורה מהגמרא שבת (דף ד' ע"א) ומהשלחן ערוך
מצד העוגה שממשיכה להיאפות – נראה לי שאין
אם השוקולד שבתוכה נוזלי, אסור לחמם אותה בשבת.
הדברים עתיקים. ומורנו הרב משה לוי זצ"ל כבר
שסוף סוף כיון שעושה פעולת בישול (שהרי דרך
אין כוונת המשנה ברורה שכיון שהמשקה יזוב מאיליו
קודם כל דברי אני רוצה להודות לשואל על
כל דבר שנעשה ראוי לאכילה לרוב בני אדם
1. אכן כך היתה דעתו של הגאון רבי
1. כל שהכבד רך וטעים לאכילה, כבר הגיע
לעניות דעתי אין לסמוך על זה לכתחילה, והש"ך
1. שם דיבר על אפונה וחומוס בלבד. אבל
אם הפסולת עוברת תהליך של בישול יחד –
אם הכלים במטבח של יהודי – הדבר אסור,
כלי נגישות