המקור לשמות האותיות היא מסורת. ברוב האותיות המסורת

1. אנחנו נוהגים כדעת הרד"ק שכל שוא שאחרי

1. לאשה נראה שמותר, שאע"פ שקבלה מנהגי בעלה,

רק באמצע מלה וכשאין שם דגש, אבל בתחילת

1. המשקל נתפעל (נתערב, נסתפק וכדומה) אינו מכלל

מסורת בידינו מרבותינו ואבותינו הספרדים ועדות המזרח ותימן,

כל דבר יכול לעשות, וכל שכן מסורת אבות

כך קיבלנו במסורת, שמונה פעמים בתנ"ך בא בג"ד

1. מסורת בידינו מרבותינו ואבותינו הספרדים ועדות המזרח

וזה כמו המסורת שלנו שתיבת "ויאמרו לו" מלרע

כך קיבלנו במסורת, כמו כל המסרות של קרי

לימוד גמרא בשיטה הספרדית האמיתית בעיון הטוניסאי על

לימוד גמרא בשיטה הספרדית האמיתית בעיון הטוניסאי על

לימוד גמרא בשיטה הספרדית האמיתית בעיון הטוניסאי על

אם הוא שומע ומקשיב, תסביר לו 2 דברים:

1. אינני זוכר איפה כתב את זה ברויאר.

בדרך כלל אנו סומכים על תנ"ך קורן וברויאר

לא חזר בו. ויש ספר שהוציא חכם אחד

1. בישעיהו צ"ל מתג במלת סִבְכֵי, ונשמט בתקון