מאמרים
נחלקו בזה חכמים בג'רבא לפני 150 שנה. והמסקנא
אין לנו הכרע כי לא נמצאת מלה זו
מלרע.
כל המושג הזה יתגשמו ויגשים אינו בעברית תקינה
כשכותבים עם ניקוד כותבים בלי יו"ד, וכשכותבים בלי
מותר. (ראה בסידור איש מצליח לתשעה באב עמ'
לְהָרְגֶךָ – כמו שכתוב בפרשת תולדות "מתנחם לך
1. אמנם במובן של "אמת, אולם" – האל"ף
נראה לי שהוא ע"פ המדרש (קהלת רבה פ"ג
זו טעות. שַׁלָּמָה פירושו "אשר למה". כך פירשו
מעיקר הדין מה שנהגו לומר זה הכסא וכו',
אדרבה השופר הולך הוא המשרת של הפסק. כלומר
לא מדובר כאן לא על מלאך ולא על
מרוב פחד היו מראים עצמם כאילו הם יהודים.
המצוה המוטלת על המוהל נגמרה, אלא שנשאר חותמה
תמיד ניקדו את החי"ת בחטף פתח. עם כי
אם היה כתוב הזורעים ב'בכיה', היינו קוראים לתבואה
חומרא בלבד.
כבר כתב בזה המשנה ברורה בביאור הלכה (ריש
כן, יש שם געיא. וכך צריך להגות מילה
אינני יודע. ושוב ראיתי בספר פרשגן הנדפס מחדש
מלשון הקודש.
יש כלל אחר שהוא מבטל את הכללים הנ"ל,
כתבנו לברך להכניסו לפני המילה כיון שכך המנהג
1. אתה רוצה להכריע בין המפרשים? 2. נכון
כלי נגישות