מאמרים
כשיש אחריה אחת מאותיות אה"ע תבא מלרע ורפויה.
מלעיל.
מלרע.
שתי המלים הן לשון עבר והחילוק ביניהן הוא
על פי הדקדוק מלעיל. אבל במנגינה זה יוצא
שאלת יפה. אבל למה לא הקדמת לשאול על
1. למעלה "אתה" ישנן שלש צורות: באמצע מאמר
אילו המלה היתה מתייחסת ל'בני אברהם', היתה צריכה
אדרבה השופר הולך הוא המשרת של הפסק. כלומר
אם כוונתך שמקום הטעם (מלעיל ומלרע) משתנה, התשובה
ידידי! מי ששואל שאלה חייב לציין כל מקור
1. לעלא – מלעיל כמו שכתוב בדניאל פרק
זה לא טרחא, זה נקרא טעם "דחי" בטעמי
אין זו טרחא, אלא טעם הנקרא "דחי", ונמצא
וזה כמו המסורת שלנו שתיבת "ויאמרו לו" מלרע
כנראה היו חומשים קדמונים (דפוס ויניציא?) שעשו שתי
שבע פרות – במקף. פרות במלרע, במהדורא הישנה
1. כשיש מתג זו הוכחה שהמלה מלרע. 2.
נהגנו מאז ומתמיד לומר ויאמרו לו חכמיו מלרע.
1. בצירי. (כך שמעתי ממרן ראש הישיבה שליט"א).
קוראים מלרע ועומדים קצת בעי"ן מפני הגעיא. עיין
מלרע. לעולם לא יבוא טעם בחטף.
1. האמת שלא בכל מקום אנו מציינים מלעיל
מדי "אתי מרחיק" (עיין באורך בכללי הדקדוק שכתב
כלי נגישות