♦ מִנְהֲגֵי יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים ♦ מִנְהָגִים וְאַזְהָרוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ ♦ רִקּוּדִים וּשְׁמִיעַת שִׁירִים ♦ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" ♦ דִּינֵי תִּשְׁעַת הַיָּמִים ♦ אֲכִילַת בָּשָׂר ♦ מִסְחָר ♦ נִשּׂוּאִין וְשִׁדּוּכִין ♦ שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב ♦ כִּבּוּס ♦ תִּסְפֹּרֶת

>>חֲשִׁיבוּת אֲמִירָתוֹ >>תיקון חצות או לימוד תורה >>"תִּקּוּן רָחֵל" וְ"תִקּוּן לֵאָה" >>בימי בין המיצרים >>ימים שאין אומרים בהם תיקון חצות >>כֵּיצַד אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת? >>פסוקים לאחר אמירתו >>מִי שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְכַוֵּן.

חלק ממעלות המחזורים – ביאורי הפיוטים, תזכורות חשובות

אין שום בעיה לומר שפתותינו וכל הטעם ששינו

מעיקר הדין די לומר סברי מרנן וברכת בפה"ג.

א. אחר המחילה מכבוד תורתו, בשום סידור "איש

תפקיד כיום: ר"מ ומנהל ישיבת "אור מאיר" ביפו ורב קהילת "הרמב"ם" ובשכונות תל-אביב.
תפקיד בעבר: ר"מ ומשגיח בישיבה קטנה "כסא רחמים", מלמד דקדוק עיבור ושירת ספרד בישיבה, והעורך הראשי של סידור "איש מצליח".

תיקון חטאות נעורים | טענת האומרים שתענית דיבור

“סוכות” – ענני כבוד או סוכות ממש? |

דברי חיזוק והספד מאת מרן ראש הישיבה שליט”א

כל הקינות של תשעה באב, לפי נוסח ולחן

דעת מרן הגר"ע יוסף שמעיקר הדין מותר לקהל

מקורו של הגילוי דעת בסידור תפלה לדוד (אות

דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון

מקור מאמר זה הוא במסכת סנהדרין (דף מ"ב

לא הבנתי למה הדגשת בשאלה שמדובר על יום

המברכים לקרוא את ההלל גם חותמים, כאשר יראה

1. "הריהו" ו"הרי הוא" זה בדיוק אותו דבר.

בסידורי בית עובד בית מנוחה ותפלת החודש שהיו

יאמר קודם חצות קריאת שמע כולה עם הפסוקים