הרדיד הוא מלבוש עליון העוטף גוף האשה לתוספת

במחילה, קשה לך לקבל דברי אמת כיון שיש

מה הדין אם דילג מילה אחת במגילה? |

“מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי” בפסוק זה

“אין נביא בעירו”, בכל המקומות כמעט פסקו מלאכול

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

הגאון רבי אברהם חדאד זצ"ל כתב בספרו ויקרא

כך המשקל של המלה כמו פיתך אכלת (במשלי)

שמעתי שכן הורה גם הראש"ל הרב יצחק יוסף

יתבונן איך הגיע לזה האם בכלל שקרא דברים

מהתורה יש איסור להרכיב שני אילנות יחד (ויקרא

אשרייך שזכית להתגבר ולהחליף מפלאפון טמא לפלאפון כשר

בתונס נהגו כמו שכתב האר"י שקטן עולה רק

בעלי חיים טמאים שאין דרך (הגויים) לאכלם או

שאלה יפה שאלת, וכבר נתקשה בה ר' אליהו

לא מצאנו שהיא עדיפא על עשרה ראשונים ומה

עיין בספר לחם ביכורים הנדפס מחדש עמוד תס"ח

בשאלות ותשובות איש מצליח חלק א' (חלק אורח

לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל המפתח האלקטרוני

יעשו להם מי שבירך בבית הכנסת ויקרא שמו