מאמרים
היא מגבולות ארץ ישראל המבוטחת. אך לעת עתה
נתחדשה בימי התנאים או לפניהם, אבל הטעם שאמר
במסכת סוכה (דף מ''ה ע''ב) דרשו חז''ל על
בירושלמי מסכת עבודה זרה (פרק ב' משנה ג')
זכורני שראיתי שבבבלי דף א' היה הכריכה, ואחר
מקור כלל זה בירושלמי (בבא מציעא פרק ז'
אין צורך לעמוד בברכת אשר יצר כמ"ש מרן
האבודרהם כותב שזה על פי התרגום הירושלמי על
א) זו טענה נכונה, ויש לה יסוד בהלכה.
1. מה שאמרו בירושלמי שאסור לתבוע צרכיו בשבת
בשינוי מותר כמו לספק(למחוא כפיים) כלאחר יד(מרן בש"ע
בירושלמי יבמות סוף פרק מצות חליצה ובמדרש רבה
1. לפי הפשט תקנו חז"ל לקרא את התרגום
תבדוק אם הובא הירושלמי הזה באחרונים (חזו"ע, מנוחת
יש עיר גפצה ויש עיר גאבס. אני חושב
כתב מרן בחו"מ (סימן שנ"ט ס"ח): אסור לגזול
"אנכי" אינה מוטעמת ב"קדמא" אלא ב"פשטא" שהיא טעם
האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל
כך כתוב בצוואתו של ר' יהודה החסיד סעי
אפשר לומר כיון שאיסור אכילת מצה בע"פ אינו
אמרו בירושלמי מגילה (פרק ד הלכה א) שאפילו
היות וזוהי הלכה הכתובה בש"ע (סימן קל"ד ס"ב)
הפיסוק בסידור הוא על פי הוראת הגר"א, וכן
כלי נגישות