מאמרים
יכולים. ויעמדו כולם ליד המברך, ויענו אחריו ''אמן''
זה לשון יריעות שלמה ח"א (מהדורת תשס"ו) פרק
א) יש כמה סימנים של אילונית, ויש הסוברים
הסיבה שזכויות הבנים מלווים את האב אחר מותו,
עיין למוה"ר הגר"מ לוי זצ"ל בספר מלוה ה'
א. כבר עניתי בזה בעבר שיש מקור למנהג
1. מעיקר הדין יש להקל בזה. אך טוב
המנהג לעמוד בעשרת הדברות – הוא מנהג האשכנזים
לא שדעתו שכך צריכים כולם לנהוג, אלא שכן
הרי את כאשת איש גמורה, ואין להקל בזה
אין צריך כלי. וטעם הדבר שמה שמצריכים כלי
עיין בלאוקמי גירסא על התרגום בנדפס בסוף חומש
יש לקיים מצות עונה כרגיל, כל אחד לפי
יש הרבה דברים שיש בהם דין ויש מנהג
השאלה היא גם לגבי שבת שהרי אין הבדל
המושג "יצא ידי חובה" לא שייך ל"זכר למחצית
א) כרמל, אפרת (שיש בו הכשר יורה דעה),
בחו"ל חכמי ג'רבא נהגו שלא להודיע לקרוביהם בעיר
טפח באשה מגולה במקום שדרכו להיות מכוסה, אפילו
ההוכחות אינן הוכחות. הן בנויות על הנחה שהעולם
כל השמות טובים חוץ מיהויריב ואלנקווה. מה שיחליטו
פרסומי נסא שהוא תקנת חכמים בהדלקת הנרות בודאי
אסור לצאת לחו"ל לטייל אפילו על מנת לחזור
אינני יודע מה הספק. מעולם לא שמענו שהיתה
בגמרא בבבא בתרא (נ"ז:) אמרינן, ועוצם עיניו מראות
כלי נגישות