ביטויי זעם וקריאות נקם מתלהטים באויר. אנשי סדום

לפני כמאתים חמישים שנה, היתה תוניס עיר גדולה

שאלה: בחפירות שנערכו סביב בית החולים “ברזילי” באשקלון

ראיתם פעם אדם שגומלים עמו חסד, והוא אינו

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

כאשר עמד הגאון “איש מצליח” זיע”א להקים את

שוחטי הילדים היה זה הגאון רבי ישראל סלנטר

היה זה באחד הערבים השקטים. הליל רד, נסו

באחד מימי הקיץ הלוהטים, כאשר החמה עמדה בתוקפה,

הבה ונדמיין לעצמנו – מתאר הגאון רבי בוגיד

אש מתלקחת, אם עוצרים אותה בטרם תתפשט, קל

בפרשתנו מסופר על נח, שחרף כל הנסיונות לא

מסופר כי באחד הלילות נשמעו נקישות בדלת ביתו של הכתב סופר. בפתח עמד אחד מבני העיירה שבא על מנת לבקש את עזרתו של הרב. בנו קודח מחום, ועתה באמצע הלילה כל בני העיירה נמים את שנתם ואינו יודע ממי לבקש עזרה. אמר לו הרב: הנה אתן לך את הצעיף שאני מתעטף בו, תניח אותו על ראש הילד וזה בעז"ה יעזור. ובתנאי שלא תגלה לאף אחד שהגעת אלי, וגם תחזיר לי למחרת בבוקר את הצעיף. עשה היהודי כדבר הרב, וראה זה ….

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

במראה הסנה, מאריכה התורה לבאר מה היו המחשבות