שאלה: בחפירות שנערכו סביב בית החולים “ברזילי” באשקלון

לפני כמאתים חמישים שנה, היתה תוניס עיר גדולה

כך בכל ענין ברוחניות. על האדם לפתוח פתח כחודו של מחט, ואז יפתחו לו פתח כפתחו של אולם, כמו שמצינו בבתיה בת פרעה שהושיטה ידה לקחת את התיבה לעזור לילד שהיה בוכה, וזאת על אף שידעה כי בדרך הטבע אין ידה מגיעה עד לשם, אך היא מבחינתה עשתה את המקסימום ונעשה נס שנשתרבבה ידה אמות הרבה. ואם לא היתה מתאמצת לכך, לא היתה זוכה לגדל את משה רבנו ולהתגייר ולהיכנס בחייה לגן עדן.

כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל

אודות ההערה הראשונה, הנה גם בנתינת מים ע"ג

וא"ו עם שוא היא וא"ו החיבור או וא"ו

שוא-פתח. כמו כל הגרוניות.

בשוא נע- זה מנהג העולם (ויש מי שקורא

ראשית, אשרייך שאת מחפשת את האמת, וב''ה שהתחלת

על פי מסרה קדומה שתי אותיות דומות והראשונה

א). עם ישראל לא רצו להתיר את השבועה

א) אם היה הבקבוק סגור ונמצא פתוח פשוט

ה"א השחיטה בפתח ואחריה השי"ן בדגש, כדין ה"א

זו שאלה קדומה מאוד. ונקראת שאלת "הידיעה והבחירה"

כנראה כוונת השואל שבספר מקור נאמן (סימן תקל"ו)

1. לא נכון, עיין במנחות דף חי ע"א

יש כלל. וקוראים בחטף פתח שדינו כשוא נע.

השי"ן בפתח ולא בקמץ. לגבי הבי"ת יש מנקדים

1. כן. 2. כן.