הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל כתב בספרו

1. פירות שגדלו בקרקע של נכרי, וגם נגמרה

קשה להשיב על שאלות כאלו, משל למה הדבר

לימוד תורה שקול כנגד כל המצוות, אך מצוה

אי אפשר לענות על שאלה זו (גם לא

1. לא התירו שבות דשבות אלא לצורך מצוה

למנהגנו אין הבדל בין חלליהם לבזזו, ושניהם נקראים

בודאי שאפשר לנקוט בדבר מסויים כפוסק אחד ובדבר

מה קורה כאשר אורח חשוב ונכבד אמור להגיע לביקור בביתנו? מבריקים את האריחים, פורסים שטיחים יקרים, הנברשות מפיצות אור בהיר, בחלל האויר עומד ריח מבושם ויוקרתי, ובני הבית מצפים ומחכים בכליון עיניים לבוא האורח הנעלה. כך צריכים אנו לחוש במשך ימות השבוע, לחכות ולצפות בכל לב לאורחת החשובה – שבת המלכה.

היה זה בוקר אחד שגרתי לאחר תפלת שחרית

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

הבה ונדמיין לעצמנו – מתאר הגאון רבי בוגיד

מבאר רבנו הבן איש חי בספרו 'אדרת אליהו' כי "סולם" בגימטריא "ממון", שהממון נמצא בארץ, וזה "מוצב ארצה" אבל השפע מגיע משמים 

מעולם לא חילקנו ראשון לשתי עליות. רק עולה

א) מניות של חברה המחללת שבת אסור לקנותם

הנה הדבר ברור לכל הדעות שהשיעורים הם בנפח,

זה לשון שער הכוונות (דף ק' ע"א): ובענין

א) אי אפשר לשליא בלא ולד. אולם אם

1. אם כוונת השואל על ערוץ אישי שלו

אם מחללים בפרהסיא (נוסעים בשבת וכדומה) תתפלל אתם