מאמרים
יסיים רק את הפסוק שהתחיל בו, שלא יעבור
כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל
א) שמו: ר' חיים יצחק כמתבאר מראשי בתי
חולה מסוכן עושים לו כל צרכיו אפילו דברים
יש שכתבו להקל בענין חיוב אמירת פרשת הקרבנות,
עיין מה שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א בהגהותיו
זה לשון מרן ראש הישיבה שליט"א בקונטרס "לאוקמי
אמנם הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ה"ט) כתב שאם
לא מצאתי מי שכתב בזה. וכנראה הטעם ע"פ
"מזכין לאדם שלא בפניו" זה נאמר בדיני ממונות
בדבר אחד הוא מחמיר מאד – לגבי שיעור
זה לא כתוב בשום ספר, רק בספר תורת
1. מזוזות לעולם לא זורקים, אם הן פסולות
מוציאים ס"ת אחד בשביל ההושענות ומשאירים אותה על
עיין בספר ברית כהונה (יורה דעה מערכת פ'
עיין בשולחן ערוך (יו"ד סימן קפב) בהלכות "לא
לעניות דעתי אין ראיה כלל. די בכך ששתי
כתב מרן בשולחן ערוך (סימן שמ''ב) כל הדברים
הנכון שיטול ידיו בלי ברכה, כיון דאף בפחות
אין צריך לעמוד בתקיעות שבסליחות שהרי בתקיעות במיושב
1. יש לאשה לברך ברכות השחר קודם (וזה
בשעה שמוליכים ומחזירים את ספר התורה מן ההיכל
גם כבד עוף צריך חתיכת שתי וערב, רק
נראה מדברי רש"י שיש שני סוגים של יסורים
1) רצוי וכן נוהגים. אך אין חיוב. כיון
כלי נגישות