פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
שלום רב, באופן כללי ידך המנוקד בשוא לעומת ידך המנוקד בסגול, משמע יחיד ורבים. יותר מפורש עי' שמואל א' פרק י"ד פסוק י"ט, שם לא מדובר על עשייה ביד מסוימת, ע"ש. ועוד יותר מפורש בשמואל ב' פרק ג' פסוק ל"ד שם מדובר על שתי הידיים. וכן הוא בירמיה פרק מ' פסוק ד'. מצד שני עי' תהלים ל"ח, ג' שם לכאורה מדובר על יד אחת. ע"ע תהלים קמ"ה, ט"ז פותח את ידך
באמת הראיות שהבאתם משמואל ב’ וירמיה הם ברורות. אך עדיין אני חושב שזה יוצא מן הכלל, כי ההגיון שבמלת ידים ברבים שיש בה י’ – תשאר הי’ גם כאשר תהיה הטיה לנוכח, וכמו בנקבה שנשאר הי’ – ידַיִךְ, וכמדומני שכ”ה בכל המילים כיו”ב, והדבר טעון חיפוש. ולדוגמא נזכרתי עכשיו בשו”ת איש מצליח ח”א חאו”ח סי’ י”ט שכ”כ לגבי נביאֶךָ שכאשר הוא בלא י’ זה יחיד, ועם י’ (נביאֶיךָ) זה רבים.
אם יש עוד מה לברר ולדבר בזה נשמח לקבל תגובה.